כללי

העירוי הופסק – התינוק נפטר

כל אם רוצה להיות בטוחה וסמוכה כי כאשר היא מביאה את התינוק שלה לטיפול בבית החולים, הרי היא מקבלת את הטיפול המסור והמקצועי ביותר, שכן אין לה כל דרך

רשלנות רפואית בחו"ל? כדאי לדעת

ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית, המגיעים לידיעת בית המשפט במסגרת הגשת תביעת רשלנות. מקרים אלה הינם כתוצאה מטיפול רשלני שניתן על ידי רופא או צוות רפואי במסגרת

כשלים בהליכי שיקום לאחר פגיעה

אחד מתחומי הרפואה הפורמאליים הוא השיקום. תחום זה דורש הכשרה מקצועית ומיומנות גבוהה ומתמקד בכמה סוגים שונים של שיקום. מטרתו המרכזית של השיקום הוא לטפל בתוצאותיהם השליליות של הפגיעה

משרד הבריאות לא מינה ועדת בקרה למרות מות המטופלת

אם אתם רוצים לדעת מתי ימנה משרד הבריאות ועדת בדיקה לבחינת רשלנות רפואית או תפקוד לקוי של גורם רפואי – עיינו בסקירה הבאה.   סעיף 21 לחוק זכויות החולה מאפשר להקים

בעקבות ממצאי ועדת החקירה הוגשה תביעה

ועדת חקירה של משרד הבריאות קבעה כי הצוות הרפואי כשל בטיפול במנוח, כאשר הגביר את מינון משככי הכאבים במקום לאתר את הנמק הקטלני במעיים. על בסיס מסקנותיה הוגשה על

פנייה למשרד הבריאות: יתרונות וחסרונות

הגשת תלונה למשרד הבריאות או שמא פתיחה בהליכים משפטיים בערכאות השיפוטיות? זו השאלה העומדת בכתבה שלפניכם. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל מוסד רפואי, והאחראים עליה יכולים להיות הרופאים, הצוות

חישוב הפיצויים בעקבות טיפול רשלני

השאלה אשר ככל הנראה הכי מעניינית נפגעי רשלנות והיא – מה מגיע לנו בסופו של יום? כיצד בית המשפט יחשב את הפיצוי. בכתבה מפורטים עיקר רכיבי הנזק הנלקחים בחשבון

הסכמי פשרה בהליכים לפיצוי

חלק לא מבוטל מההליכים אשר מוגשים לבתי המשפט מסתיימים בסופו של יום בפשרה. על מנת להבין את הנושא יותר לעומק, ריכזנו עבורכם את המידע המרכזי בנושא. הסכם פשרה בתביעות